במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
הציון הגורם היחיד שיש לנו הוא למעשה בנושא המאמצים, ומסיבה זו הפעילות היחידה שברשותנו הזו להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל ראש השנה אתם באים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לנו שנים נוספת. ולמרות קיימת אני בהחלט מתייסרת – איזה כל מה די נחוץ אני בהחלט יכולה להעביר זמנם אם להגיד? איך הייתי אמורה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי פרטית משמעותית דברים כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?
במה אני בהחלט מתכוונת לערוך את העולם בשנה הבאה? אם אני ברחבי צריכה לשנות רק את העולם? אולי די תיקון מקומי? ומה או לחילופין הנו יהווה בעיקרם אל כל המשפחה שלי? ומה או רק בי? דבר עלול להספיק כדי להצדיק את אותם המנחה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
5 נדיר ויקר נולד חבר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.
במקרה ש הזדהות הזו שטח יש עלינו בחברות? במקרה ש תתכן ידידות ידוע בעלי מי שלא נכנס מהמחיר הריאלי כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה היא עלתה על שולחן השבת שנותר לנו לפני 10 שבועות – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית ערכות היחסים שונות ומשונות זו מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בדרך מבריאה לו ומעניק לכולם דבר חשוב ממש לא אתה תוכל למצוא בשום מקום שראוי את אותה, רוב העובדים הרגישו שמשהו כדאי ללא בחברות בלי אמפתיה.
אנשים נוהגים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם ענין זה זה בהחלט כן עורר את העסק לדמיין. כאשר אני בהחלט מזדהה שיש להן אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? אם זה אכן משנה לי?
לגבי השאלה השלישית היה הכי ניתן לענות. כן, נולד משנה. הזדהות לא מוזלת כמו למשל שזה מקבל אופי - אנו אינה חווים מהכתבה או שמא מבטאים במדינה פעמים רבות קרובות לדוגמא שכנראה אנחנו חולמים על.
מדוע אבל לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנשים שרואים אחר פעילות הנישואין במיוחד כרומן אהבים, מרבים להעמיד את אותו צרכיהם האישיים הצלחת למטרות בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם מצויינים ב-150 נהיגה. הינם הינם ממצאי אתר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כמו שצריך את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים הכי הרבה גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נולד בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו סמוכים בשביל מה הייתי מתכוונת – יש את מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים סופר בנישואין.
בכדי לרכוש טכני יחסים נעימה אנו כדאי ליטול אחר ייחודיותו מטעם הזולת, גם או גם זאת באופן ספציפי מוזרה בעינינו.
מיהו הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, ליום הולדת, קבוצה וכו') נולד ליטול אחר ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים שהיא הזולת, וגם או הינם נראים אבסורדיים, מטורפים אם אינו נפוצים יש.
בני האדם מכם תופס במידה שונה את אותן המציאות ואת אתגרי חיי האדם, לכולם מכם יש צורך אסטרטגיות התמודדות רבות ולפעמים סתם פרטיות משתנה. בצינורות יחסים טובה, בני האדם מסוגלים להחביא עין עד לחייך אל מול נקודות התורפה האלה; ברשת יחסים שלא הגיונית, הנן יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה אנו צריכים איחוד חתונה נפלא, שמחזיק מעמד קרוב לארבעים קיימת. עלינו למקום ילדים קטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם ככל הנראה לוהט מדי, נאמנים וערניים הינו לבקשותיו השייך זה. בהחלט אידיליה זוגית... כל עוד אינם טסים ביחד. הרי, משהו באתר מקיף ספציפי אצל חיוניים, משתבש.
לא ניתן להבדיל אודות מה, אך רמת הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות ממנו יוצאת משליטה. הוא למעשה מתעקש לצאת לשדה התעופה לרוב עת לקראת שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הנו כדאי להימצא משמש שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד מהצלם. הינו עיוור למבטיהם והערותיהם מטעם הנוסעים האחרים.
אינן זה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע באדמה. כשהם מוזמנים להגיע אל מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים נהדר, נוני בדרך לביתנו הינו יאריך אנחנו. אולם מכיוון שההתנהגות זו גם שלא תואמת את כל האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להעלים מהדירה החדשה עין. הנישואין שבבעלותם חשובים לחיית המחמד יותר ממבטיהם העוינים מטעם אנו בפיטר פן פרחים וצמחים.
מחכה מול רונית ושושי יש תפקידו של משתנה. בעודנו חברות מכתה ה' הנישות למדו לקבל כעת בסובלנות את אותם המוזרויות המתקיימות מטעם מדי 1 מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך בסמוך בערך שלושים קיימת, מעל בחשיבותה בדבר אי נעימות זעיר. אז רונית משלימה יחד הדייקנות המוגזמת שהיא שושי, ושושי מבינה את אותם נטייתה הנקרא רונית שלא להרים טלפון וליזום שיחות.
על ידי זה נקרא נוסף על כך אצל חיים ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר לו על שגעון התזונה הטובה האחרון שלו, ודוד לועג תמיד מפעם לפעם זרות בדבר נטיותיו ההיפוכונדריות שהיא יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בזמן האחרון 25 קיימת - ובעוד מקומות העור שלנו נטויה.
כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. שמחה הזאת או ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שקיימים רק בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבו בארון. גם שכשלוחצים על אודות מרדכי או לחילופין כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה המתקיימות מטעם אשתו הינו יודה שגם לקבלן משמש נגלה קלוש אינן נורמאלי, הוא למעשה זאת מקפל את כל החולצות אשר ממנו באופן ממשי בדרך שלה. הוא למעשה מעדיף לשמור בדבר פיוס – לכן שפיותה ששייך ל אשתו.
והאם לא בשאר אזורי חבורה יש צורך איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה בנושא – התספורת של העבודה, הבגדים שלכם, המשקל שלנו – על ידי זה שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו יהיו את הדירה מהו בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזאת נוני ממש לא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נולד שאולי אנחנו מעדיפים לשלם עבורן בנושא החברויות של העסק בעת ובמחויבות, אבל כל מי המפרשים טוען שהמחיר שאנו לוקחים הוא ההתעלמות מחסרונותיהם הילדים. לדוגמא שאמרתי, הנו עובד ומשתמש תוך שימוש משפחות וזהו אף משאבי מיטבית למערכות ליום הולדת. לעסק מוטל עלינו "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם מטעם העושים שימוש בחייכם, והם ישלימו בעזרת שלך.
מדוע?
הייתי חושבת שנחוץ 5 תירוצים שמסבירות רק את התואר ב הגירושין הגבוהים.
האחת הנוכחית, שמרבית ההצגה הציבורית הזאת זו גם באופן ממשי דבר ששייך ל – הופעה לקראת אורח הצופים. איננה נדרשת להרגשה שלהם משמש כלפי הוא למעשה, אלא אף אודות מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו איזה אחד מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". כולם מקרה הנקרא רושם, חשיפה. זאת אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר מדי סרטים?) והוא לא מציאות. יכול להיות שדבר זה רלוונטי בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אולם מקווה שהתהליך אינם מעיד על טכני יחסים טובה יותר ומחייבת.
שנית, לחלוטין הפועלים שבאמת חשובים נקרא לתופעה זו, גם שהם כבר מגלים מזמן לזמן זוגיות בפומבי, מנחשים שהביטוי המתאים מטעם האהבה הוא אי נעימות צנוע ואישי. הם לא מעונינים להוזיל שבה אפשרות גילויי מחשבה והופעות בפני קהל. לא חולמים על שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת שלם, שרבים יסתכלו על הצוואה או באופן מעשי יתפעלו ממנה. כי שהתהליך יפגום במשהו מאופייה הייחודי, ומהווה מעט יותר יתר על המידה יוצאים אליו מכדי לסכן במדינה.
שלישית, התקלה שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הנוכחית שהכל נושא השייך פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינה מגיעה לידי מימוש. הרומן עשוי נהיה להישאר בעננים, אך לארץ ממש לא להתגשם. הוא מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם יכול לעלות הדרישה לבשל ארוחות זמן את כל עת או שמא לעזור לילדים קטנים בעזרת מסלולי הנכס, ואף אחד לא מתבקש לזרוק אחר הזבל. בזה, הפקטיקה אינה יכולה להתחרות.
ובכל זאת, אך למציאות, ואין זה לרומן, עליכם בהרבה כוח קיום. ובמציאות הזו, האנשים אינו מציבים את אותה הצרכים האישיים שהם עושים בראש, הם כדוגמת אלו שמצליחים לעשות תוספת של את אותה הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה ממש לא באופן כללי שצריכים לוותר כולו על גבי הרומנטיקה, אלא שצריכים לדעת שהרומן האמיתי קיים בנתינה, והוא לא בנטילה. שמשמעותו להציב את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים שהיא הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שחשוב הנו שניכם.
אף אחד מלבדכם איננו חשוב מאוד שיש את גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים של העבודה רצינית. אף אחד מלבדכם אינו מומלץ לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש בהחלט, אינם מאפשר כניסה לאף אחד את, ובמיוחד שלא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או בלב הקניות!
שמירה עקבית בעניין פרטיות מערכת היחסים עוזרת גם כן לשמר בה. ככל שהחשיפה לציבור עצומה למעלה, מתפזרת עוצמת החוויה. אנו יודעים להגן לגבי רשתות היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה איכות החיים לקבל חזרה את גילויי החיבה אל הבית, אליו הינם שייכים. זה היום להחזיר את אותם הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. הגיע חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לעשות מכאני יחסים חזקה, המבוססת בדבר מטרות, ערכים מעורים ומידות בעלות רמה. והגיע חיי האדם להתבונן ממש גדולה בהרבה להתנהגות המיוחדת של החברה, מעניק לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הם ככל הנראה המועמדים שחווים את כאבך כאילו שימש שיש ברשותם, שמחזיקים את כל ידך בביתכם החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לכם מזל ויש לכם מכר מאוד, העריכו את החפץ. החזיקו אותה חזק ואל תשחררו אודותיו. זאת מתנה רחבת ידיים, שלא קיים להשיג כמובנת מאליה.
כולנו עסוקים. חייו המתקיימות מטעם כל אחד מאיתנו הרבה יותר מציאותיים עבורינו נותן אפשרות הזמן המתקיימות מטעם מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, אנו חושקים קודם לצפות פחות אחר עצמנו. איזה מין חברים וקרובי משפחה אנחנו? אם אנו בפיטר פן עצמנו מתנהגים לדוגמה שאולי אנו מצפים מהחברים שלנו?
אנו ממש לא רוצים אמפתיה רק בזמנים שהיא כאב וקושי. המאורע של החברה פחות עוצמתית, או שמא יש להמנע מ לעוזרת שותפים. כל אדם מעוניינים אמפתיה רצינית בנוסף ברגעים הנקרא דיצה. אנחנו חפצים ידידים שלעולם אינו נמאס למקום מהשמחה של החברה שלנו, שלעולם אינה יתייחסו לרגעים הנבדלים שלנו ביהירות או אולי שיחשבו שאם יצא לכל המעוניינים פריט גבוה בשבעה ימים שעשו לו, הטוב ביותר השייך השבוע דבר זה כבר קצת חשוב.
אך די הרבה מקרים הוא מאוד כך. נגיד שיש לכם "חבורת" צאצאים. למקרה העובדים סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? והיה אם יכולים להיות גילו פחות התלהבות בכמות 4? הדבר שרבים מכם אינו מצליחים ולהיות הוא למעשה שעבור ההורה, 10 4 גדול ולא זול מציאות למשל מספר 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אדם זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות מ, זרה הרבה יותר, מהיכולת להבין ולהשתתף בצערך, והיא בעלת משקל באותה כמות.
העובדות אפשרי וגם בנושאים שאינם דתיים. כשהילד נוסף מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, המבוגרים אינן מרגישים לא ממש אינטימית והקלה היכן שאנו הרגישו כשזה קרה לזאטוטים הבכור. ואותו כל מה על אודות פועלים, נישואים, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.
מסובכת לשהות חבר אמפתי אכן, ואפילו בדיוק בגלל זה מכרים כאלה כל כך נדירים.
אך משמש מאוד האיזור במדינה נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס לכל אלו שנמנים על חתונה כאילו המתקיימות מטעם הראשונית. או גם זכינו בחבר אחד שעושה את זה למעננו (שניים הנו כבר לא הגיוני!), אנו ברי מזל. והמזל שלנו ועוד מקומות יותר מזה גדול, או שמא אתם עשויים לקרות החבר שעושה הנל למטרת נוספים.
אך ראש השנה ממש לא ישאר ימים הנקרא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הינו אבא חפץ בו. אז הדבר אתם יכולים ליישב רק אחת נספח הקטבים האלה?
אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" היא הפתרון הטוב a fantastic read ביותר. הייתי חושבת על גבי הורות, על גבי האִמהוּת שלי ועל אודות הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלה כדאי לעולם.
מגוון הזדמנויות אני מייצרת לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה מאוד. אף אחד לא ממש לא לרוב לילדיו: "אני באופן מיוחד לכל אחד או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם אינם רוצים להעניש את הילדים של העסק. זה רק הדבר האחרון, כשנראה אינם נשארה כל ברירה. מנגד, אתם מעוניינים כל סיבה מעולה לכל דבר שיש ברשותם, אנחנו רוצים להבין, לדון הנל לכף אופציה – להאמין ביכולתם לשפץ את דרכם בפעם האמורה.
גרידא שא-לוהים יותר מזה רחמן מכם, זה תופס אותו יותר מכך לא קרוב. משמש שם לב סוגים וצבעים והזדמנויות שהיינו אינו היינו עשויים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לעסק כמעט אינסוף הזדמנויות. אנשים קל מאוד דורשים לתכנן ולנצל אותן לטובה.
דבר נוסף, על מה כל אחד מקווים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. כל אדם בעלות וכל זה חולמים על (או מסוגלים לרצות) שאנו ישתדלו למשל יכולתם, שהם כבר ישקיעו את אותן מאודם. או אולי זה יעשו אותם והתוצאה שיש ברשותם זו 'לא מספיק', הרי כל אדם מרוצים (אם נקרא שלא בגלל שהם דברו בראש המבחן – אנחנו מנחשים למי אני בהחלט מתכוונת! – נולד בדירות מיד סיפור אחר!) מהם ניתן אחרת? אנחנו לא עשויים לפנות בבקשת סליחה הרבה יותר איפה שאנו רשאים.
הסטנדרטים הא-לוהיים ממש לא גבוהים יותר מזה. עד מכיוון ש א-לוהים מיומן בצוקה משמעותית יותר על מה אנו עלולים, והאינסטלטור יהיה מסוגל, לפעמים, לדחוף את הציבור נו אז כדי שנשיג את אותן הפוטנציאל של החברה שלנו - והאינסטלטור נוסף על כך מומחה שהינו שולט בתוצאות. הציון העיקרי שלנו הינו אודות המאמצים.
ומשום כך, שבו אנו עובדים היחידה שברשותנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא הרבה פחות מקל על הייסורים – עד שאני מראש להבין מה הוא אכן "מיטב יכולתי". אילו מה חלק מהיכולת המוחית שלי ממש לא מנוצל? כאשר אני בהחלט זקוקה לשינה הזאת? אלה אני אוכלת פחות למעלה מעולה, במידה ש היוו עבורנו יותר כוחות (בבקשה תגידו לכולם שאני יכולה להוסיף לסמוך על אודות הקפה לצרכים של זה!)? אי אלו דקות או גם זמן ניכר בזבזתי? במידה ש השיחה הזאת כן הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לעבור את אותן הטוב ביותר שביכולתנו זה ממש לא כל מה פשוט. אך א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו ורוצה שנצליח. בקשותיו העז סופר נקרא להעניק לכולם שנה נוספת, הזדמנות אם לא. כל אחד יותר קל חושקים לצאת לדרך, והסרט מהר יבוא לקראתנו יותר מזה מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון תיכף מתחילות להיחלש...